מאחורי הקלעים של העסק שלי

בימים האחרונים, הייתי מאוד חולה. חטפתי מה שחשבתי שהיה וירוס, אבל אנטיביוטיקה עזרה לזה מאוד, אז הביולוגית שבי יודעת להגיד לכם היום שזה כנראה היה זיהום חיידקי.

כל פעם שאני חולה למצב של השבתה מוחלטת של הגוף, אני יודעת שאני צריכה לשאול את עצמי שני דברים:

1. מה משמעות התזמון?

זה ברור לי כשמש.

התזמון של החרא הקטן הזה הפעם הגיע, כרגיל, באמת, בתזמון מדהים- אני שבוע הבא מגישה מועמדות לשתי אוניברסיטאות, קולומביה ומיט, ואני עובדת כבר שבועיים נונסטופ על ההגשות. למי שלא יודע, כל הגשה כרוכה בלפחות שני חיבורים, להשיג מכתבי המלצה (ומי ימליץ עלי כשאני ללא בוס כבר כמעט 4 שנים), לשלוח ציונים, למלא דברים באתר…

בנוסף לזה, אני מנהלת את ההרשמה לקורס מתחילות וקורס ממשיכות בתל אביב, שזה נונסטופ עבודת סושיאל מדיה, וגם היה לי וובינר של שלושה ימים שפספסתי ואני עכשיו משלימה עקב המחלה, בנושאים שונים שקשורים לעסק האינטרנטי שלי.

בקיצור, חגיגה.

אני אשתף אתכן שהקושי הכי גדול שלי כרגע הוא בהרשמה לקורסים. בדרך כלל, כשאני מפרסמת שזה קורה, זה הדבר היחיד או לפחות המרכזי שאני עושה באותו הזמן. אני על זה. בכל ערוצי השיווק, בכל הכלים שלמדתי לאורך השנים, ולפעמים אני צריכה לסגור הרשמה שבוע שבועיים לפני תחילת הקורס. אבל, לא ככה הפעם.

הפעם אני מרגישה שאני במרדף בלתי פוסק אחרי הזמן והאנרגיה להעלות את הפוסטים, אני לא עומדת בלוח זמנים ש… אני קבעתי לעצמי, וההרשמה- בהתאם. חצי ממה שהייתי רוצה בזמן הזה. לא אשקר לכן.

אין מה לעשות, הפוקוס והאנרגיה שלי נמצאים כרגע בהגשות שקורות בשבוע הזה. זה לוקח עדיפות ראשונה. זה הכי דחוף, וזה העתיד שלי, לכן זה הכי חשוב כרגע.

מה שמביא אותי לשאלה השניה, מה אני צריכה ללמוד מזה?

תראו, הייתי יכולה להגיד שאני יכולה ללמוד מזה לנסות יותר גמישות מחשבתית ולהזיז תאריכים של הקורס. אבל נרשמו כבר מספיק בנות בשביל שאני לא אעשה את זה. יש אילוצים, כמו חגים, שבגינם התאריכים הם התאריכים ואני לא אשנה את זה עכשיו.

אבל החלטתי לשחרר את הציפיות שלי מהסמסטר הזה.

החלטתי להבין שהוא לא כמו שאר הקורסים שעשיתי עד כה, ואני החלטתי להזכיר לעצמי, שזה לא שיקוף של הערך שלי (כי התפקיד שלי הוא לא הזהות שלי), ושהחוק הוא מאוד פשוט-

Where focus goes, energy flows.

וכרגע, הפוקוס שלי הוא בלהגיש את החיבורים הכי טובים שאי פעם כתבתי לקולומביה ומיט ולא רק להתקבל, אלא להתקבל במלגה מלאה.

אז הפוקוס שלי כרגע לא נמצא בלהעלות סרטונים לאינסטוש ופייסוש ולהגיד שאני עושה בשבוע הבא שיעור ניסיון לקורס מתחילות, ושהממשיכות יפתח באמצע אוקטובר.

אז אני אפתח קורס קטן יותר, אז מה?

אני כבר ישבתי עם עצמי והחלטתי שמבחינתי, אני לא מוותרת על פעמיים בשבוע של ללמד אתכן. זה חשוב לי, זה מעגן אותי, זה מביא לי אושר. אז אני ארוויח פחות כסף, אבל אני לא אוותר על זה לגמרי.

וברגע שהבנתי את זה, הצלחתי להיות רגועה =)

מה שכן- אני כן הולכת לבקש מכן עזרה בדבר אחד.

זה הקורס אחד לפני אחרון שאני מעבירה לפני שאני עוזבת את הארץ בקיץ הבא.

אם אי פעם חשבת לבוא למתחילות והתלבטת,

אם עשית מתחילות והתלבטת על הממשיכות מכל סיבה שהיא,

אם את וחברה שלך תמיד מתייגות אחת את השניה אבל לא הגעתן אף פעם לשיעור ניסיון

או אם את כבר היית ואת *יודעת* שחברה שלך תפיק מהקורס מלאן תועלת-

זה הזמן. תירשמו. תפנו אליי חברות.

לא יהיו עוד הזדמנויות, אני לא אהיה פה לנצח, זה הזמן.

כן, זה הפרנסה שלי וכמובן שיש לי אינטרס שירשמו עוד נשים כי, יו נואו, בא לי לאכול. אבל אני אוכל בכל מקרה =)

מהניסיון שלי, קבוצות גדולות יש בהן אנרגיה אחרת, מעוררת, מעניקה השראה וביטחון, וחשוב לי להעניק את החוויה הזו לכל מי שנרשמה לקורסים הנוכחיים.

אז בבקשה, תעבירו להן את הלינק, אתן יודעות ואני יודעת מה זה עושה בלב (ובתחת).

ושנה טובה לכולנו =)